סנאפצ'ט? מה לעסק הקטן שלי ולרשת חברתית של ילדים שטופי הורמונים?
האקס טריטוריה לקשישים מעל גיל 35 טומנת אפשרויות שיווק דיגיטלי מעניינות לעסק הקטן שיעז.
בואו נודה על האמת – אנחנו לא ממש יודעים איך "לאכול" את סנאפצ'ט (Snapchat). אם אתם בעלי עסק קטן, עברתם את אמצע העשור הרביעי לחייכם ואתם עם ילדים מתבגרים בבית סביר להניח שהקשר ביניכם לבין רוח הרפאים הצהובה מתמצה בכך שאתם רואים את המתבגרים שלכם פורצים בצחוק שוב ושוב מול המסך ומגיבים בהתלהבות עם סלפי משלהם. אין לכם מושג מה קורה שם אבל יש לכם תחושה חזקה שלא מתקיים שם דיון מעמיק על כתבי אפלטון וסוקרטס. בזה, פחות או יותר, מסתכמת ההיכרות של רובנו עם החידה הזאת שנקראת סנאפצ'ט. זה דיי מפתיע בהתחשב בכך שנכון לסוף 2017 הרשת החברתית הצעירה הזו, בת שש שנים בסך הכול, מונה 300 מיליון משתמשים נלהבים ומציגה נתוני שימוש שפייסבוק אפילו לא מגרדת. טעימה קטנה: המשתמש הממוצע מבקר בסנאפצ'אט יותר מ-20 פעמים ביום, 54% ממשתמשי סנאפצ'ט נכנסים לרשת לפחות פעם אחת ביום וסך הצפיות היומי של סרטונים עומד על 7 מיליארד – להזכירכם – ביום!
כיום סנאפצ'ט גדולה יותר הן מפינטרסט (Pinterest) והן מטוויטר (Twitter). בשנים הקודמות עוד חשבנו שאם רק נתעלם ממנה מספיק הרשת החברתית הזאת תתפוגג כלעומת שבאה ולעולם לא נצטרך להתמודד איתה. אבל לפי הנתונים שסנאפצ'ט מפרסמת היא גדלה בשנת 2017 יותר ממה שגדלה טוויטר ב-4 שנים. גם התמהיל הדמוגרפי שלה הולך ומשתנה מבנות 13 עד 34 בעיקר לאוכלוסייה בוגרת יותר ועם אחוז הולך וגדל של גברים. כך שאם אתם בעלי עסק קטן שמנסים להבין את עולם השיווק הדיגיטלי הנוכחי פשוט אין ברירה וצריך לצלול פנימה.
לטובת הקוראים שמעולם לא התקינו סנאפצ'ט נעשה יישור קו זריז. סנאפצ'ט הוקמה כפרויקט גמר בקורס לא ממש חשוב באוניברסיטת ייל על ידיי שני סטודנטים שחשבו שזה רעיון טוב לתת למשתמשים אפשרות לשתף תוכן שלא נשאר ברשותו של המקבל, זאת אומרת - נמחק מהסמארטפון שלו. כאן המקום לציין שאין סנאפצ'ט בדפדפן. סנאפצ'ט היא רשת חברתית שקיימת רק בסמארטפונים. ההתחלה של סנאפצ'ט הייתה צנועה. האפליקציה אפשרה לצלם תמונה, להוסיף עליה כיתוב או חייכן ולשלוח אותה לחבר אחד או יותר שנמצאים ברשימת החברים שלנו באפליקציה. למי שהתרגל לעולם של פייסבוק וטוויטר שבו התוכן שהמשתמש יוצר מונגש מיד לכל החברים/עוקבים של המשתמש מדובר בהפתעה קטנה. בסנאפצ'ט התוכן נשלח כמו בדואר אלקטרוני אל רשימה של חברים שנבחרים ידנית. אין פיד (feed) בסנאפצ'ט ואם אין לכם שם חברים זה יכול להרגיש דיי בודד. האפשרות ל"שדר" לכל החברים תוכן, ז"א לייצר תוכן שיהיה זמין לכל החברים של המשתמש (למשך 24 שעות בלבד) התווסף רק בשלב מאוחר יותר ונקרא סטורי (Snapchat Story). כאשר החברים מקבלים את הסנאפ (כך נקרא פוסט בסנפצ'טית) הם יכולים לצפות בו פעם אחת למשך הזמן שהגדיר השולח. הזמן נע בין שניה אחת לעשר שניות שלאחריהן התוכן נעלם ואי אפשר לצפות בו יותר. עם השנים התווספו לסנאפצ'ט תכונות רבות, פילטרים על התמונות, הוספת אמוטיקונים וכל מיני אפשריות גראפיות. בהמשך גם התאפשר צילום של סרטון וידאו שזכה להצלחה מיידית וכיום מהווה את עיקר התכנים המיוצרים בסנאפצ'ט. אבל השימושיות הבסיסית נשארה בדיוק כפי שתואר.
שני גורמים עומדים בבסיס ההצלחה המסחררת של סנאפצ'ט. הראשון, אפקט האימא – אף מתבגר אמריקאי, גם לא ישראלי וכנראה גם לא באף מקום אחר בעולם – לא חושב שזה cool להיות באותה רשת חברתית עם אימא שלו ודודה שלה. עם ההצלחה הגדולה של פייסבוק וההצטרפות ההמונית של דור ההורים התחילו בני הנוער שעד אז אכלסו את דפיי פייסבוק להרגיש כלפיי פייסבוק פחות או יותר כמו שרובנו מרגישים כלפיי לינקדאין – מקום עם ערך אבל לא קול. [אגב, כדאי לחשוב מחדש על לינקדאין] הם חיפשו את המקום להיות בו לבד עם החברים שלהם בלי שההורים שלהם והחברים של ההורים שלהם יראו את תמונות הסקיני דיפ שהם עשו בזמן שהם ברחו מבית הספר. הגורם השני שתרם להצלחה הוא שיטת הסינון האמריקאית. בארצות הברית לפני שתתקבל לעבודה תיערך עליך בדיקה מקיפה בגוגל וברשתות החברתיות. תמונות או פוסטים מביכים מהעבר יכולים להיות הסיבה שבגינה לא תקבל את המשרה. אותו הדבר כאשר מדובר על קבלה לקולג'. לא משנה מה ממוצע הציונים שלך ואיך עזרת להעביר זקנים את הכביש כל שנות ילדותך. המראיינים הולכים להרכיב עליך פרופיל מקיף מכל החומר הדיגיטלי שימצא עליך באינטרנט. אם היית קצת פרוע מידי אתה צפוי לעמוד בפני שאלות מביכות – במקרה הטוב. במקרה הרע בכלל לא תגיע לריאיון. מרחב בו התכנים שאתה מייצר מגיעים עם תאריך תפוגה היו בדיוק מה שנדרש לבני הנוער האמריקאים והם אימצו אותו בשמחה. משם הדרך לכבוש את העולם הייתה קצרה.
רוח הרפאים השובבה המזוהה כל כך עם סנאפצ'ט מייצגת נאמנה את רוח החברה. סנאפצ'ט היא הילד הרע של הרשתות החברתיות. הכול בה מקומם מידי. הרעיון של תמונות שנעלמות והשימושים המפוקפקים שניתן לעשות בו מקומם מידי. ההצלחה המהירה והקלה שלה מקוממת מידי. אוון שפיגל (Evan Speigel) - המנכ"ל הצעיר והראוותן שלה יחד עם אשתו דוגמנית-העל מקוממים מידי. זו חברה שהדהימה את העולם כאשר שנתיים בלבד לאחר הקמתה סירבה להצעת רכישה מפייסבוק בסכום של 3 מיליארדי דולרים במזומן. אולם, בסופו של דבר, קשה להתווכח עם הצלחה ונותר רק להעתיק אותה. התכונה המזוהה כל כך עם סנאפצ'אט – הסטורי של סנאפצ'ט הועתקה ללא בושה על ידיי אינסטגרם (Instagram) שנרכשה על ידיי פייסבוק ובסופו של דבר הגיעה גם לאפליקציה של פייסבוק עצמה שלא טרחה להפגין אפילו קורטוב מראית עין של חדשנות והשתמשה באותו שם לתכונה שלה – הסטורי של פייסבוק (Facebook’s Story). [קראו כאן על הסטורי של פייסבוק] אבל נראה שסנפצ'ט גדולה מסך כל תכונותיה. הרשת החברתית הזו לא מפסיקה להפתיע והצמיחה שלה פנומנלית. 81 אחוזים מהנוער האמריקאי נמצא בה. אין מספרים רשמיים לגבי הנוער הישראלי אבל אין ספק שגם הוא נמצא שם בהמוניו. לו המפלגות הפוליטיות בישראל לא היו כל כך קצרות רואי הן היו מבינות שלהשקעה בסאפצ'ט יש פוטנציאל לשנות את המפה הפוליטית. הנוער נמצא שם - תוסס וניתן להשפעה. בארצות הברית כבר מזמן הבינו את זה ולבית הלבן יש חשבון בסנאפצ'ט דרכו הוא מעדכן באופן שוטף. גם להילארי קלינטון יש חשבון פעיל שם ואפילו ברני סנדרס, זקן המתמודדים בבחירות האחרונות בארה"ב הפגין הומור עצמי ופתח חשבון בסנאפצ'ט עם קריצה ברורה לצעירים.
אם לוקחים בחשבון את הצמיחה המהירה, את תדירות השימוש ואת רמת האנגייג'מנט של המשתמשים (מדברים על פי 4 יותר מאשר באינסטגרם) לא נותר אלא להתפלא מדוע משווקים לא קופצים על הפלטפורמה המבטיחה הזו. עובדתית אין הרבה עסקים בכלל ועסקים קטנים בפרט שחושבים על סנאפצ'ט כיעד לפרסום. צאו ובדקו חמישים אתרים של סוכנויות דיגיטל, סביר להניח שאת מספר הסוכנויות שמציגות מומחיות בסנאפצ'ט תוכלו לספור על כף יד אחת. זה לא צריך להפתיע אם מבינים את המאמץ שנדרש ביצירת סרטון בן 10 שניות שיהיה זמין למשתמשים למשך 24 שעות - איזה משווק ישקיע בתוכן שמתפוגג אחרי זמן קצר כל כך? (לאחרונה התעדכנה האפליקציה וכעת ניתן לחבר שישה סנאפים בני 10 שניות לסרטון שלם בן דקה.) המציאות המפתיעה היא שמשווקים שלוקחים סיכון ומתנסים בקמפיינים בסנאפצ'ט מדווחים על חוויה מרעננת בנוף הדיגיטלי. ראשית, הזמניות של פוסט מייצרת תשומת לב מידית לכל פוסט. המשתמשים יודעים שזה סוג של "עכשיו או לעולם לא". מחר בשעה הזו הפוסט הזה כבר לא יהיה כאן, וזה בהחלט משפיע על ההחלטה לפתוח את הסנאפ באופן מידי. שנית, שוב, בזכות האופי הזמני של התוכן, משווקים מספרים שלראשונה יש להם את החופש להיות יותר ספונטאניים, להרשות לעצמם לטעות ולצאת עם מסר פחות מוקפד בלי לחשוש שהתוכן ישוב לרדוף אותם ביום מן הימים. מי שמסתייג מהאפשרות להעביר את המסר בצורה פחות חדה נספר שהכנות הזאת מתוגמלת בעין יפה מצד המשתמשים בצורת אנגייג'מנט גבוה.
אז איך עושים שיווק בסנאפצ'ט?
פרסום אורגני
כל האפשרויות שפירטנו במאמר אודות הסטורי של פייסבוק תקפות כאן. נזכיר אותן כאן בקצרה. סרטונים של הצצה אל מאחורי הקלעים עוברים יפה מאוד בצורת סטורי. הסטטיסטיקות מבטיחות שבסנאפצ'ט הם יזכו לאנגייג'מנט גבוה ולשיתופים רבים. אפשר להשתמש בסטורי גם כדי להציג קדימונים, למשל לסרט שיווקי שעתיד לצאת או להשקה מוקדמת של מוצר - עוד לפני ההשקה הרשמית. כמו כן, אפשר להציע קופונים ומבצעים שהתוקף שלהם הוא 24 שעות. רק הדמיון מגביל כאן. צריך להיות יצירתיים וכנים ולא לפחד לטעות. הקהילה בסנאפצ'ט מעריכה כנות במיוחד. השאיפה כאן היא, כמובן, להיות ויראליים. [קראו כאן מאמר בנושא שיווק ויראלי]
פרסום ממומן
מודעות סנאפ (Snap Ads)
סנאפ אדס הם סרטונים בני 10 שניות שמוצגים במעבר מסטורי אחד לאחר. המשתמש יכול להחליק (Swipe) את המסך למעלה ולהגיע לסרטון ארוך ומפורט יותר. במידה רבה מדובר בסוג של סרטוני פרסומת מהסוג שאנחנו מכירים מיו-טיוב (YouTube) שמופיעים לפני הצגת סרטון מבוקש.
עדשות ממומנות (Snapchat Sponsored Lens)
עדשות בסנאפצ'ט הן האפשרות להוסיף אלמנטים גראפיים לסרטון שיודעים לזהות את פרצוף המשתמש ולעקוב אחריו. לדוגמה עדשות שמוסיפות זר פרחים זוהר על הראש, עדשות שמוסיפות לפרצוף אוזניים ואף של כלב, עדשות שהופכות את הפרצוף לאלוויס ועוד הרבה דברים משעשעים אחרים. יש עשרות אם לא מאות עדשות בסנאפצ'ט. התכונה הזו הפכה להיות כה פופולארית עד שאינסטגרם ופייסבוק מיהרו לחקות אותה (שם היא מכונה Selfie Filters). זוהי תכונה משעשעת וממכרת ומשתמשים מכל הגילאים נהנים לשחק בה. גם כאן באים לידיי ביטוי המקריות והזמניות של סנאפצ'ט. העדשות מתחלפות מיום ליום ואין שום ערובה שנמצא מחר את העדשות בהן השתמשנו אתמול. חלק מההנאה זה למצוא ולנסות כל פעם עדשות חדשות שמופיעות באפליקציה. סנאפצ'ט מאפשרת למפרסמים להיות ספונסרים של עדשות שמותאמות למפרסם. המשתמשים משתעשעים זמן לא מבוטל בעדשות (20 שניות בממוצע) ותמיד יש אפשרות שהם ישלחו סנאפ של עצמם עם העדשות הללו, כך שהקריאטיביות מתוגמלת בצורת ויראליות.
גיאו-פילטרים (Snapchat Geofilters)
סנאפצ'ט מאפשרת להוסיף לסנאפ של משתמשים פילטר או מסגרת שמעידים על הימצאות המשתמש במיקום מסוים. זוהי דרך של משתמשים "להחתים" את הסנאפ שלהם באופן שמוכיח שהם במיקום מסוים, למשל בקונצרט רוק או באירוע ספורט. האפליקציה השיווקית של התכונה הזו היא כמובן לתת חסות (sponsorship) לפילטר במיקום מסוים, למשל מסעדה אופנתית, מרכז ספורט וכדומה.
לסיכום
אם אתם עסק קטן שמחפש לקדם את עצמו ברשת - סנאפצ'ט לא צריכה להיות חור שחור עבורכם. גם אם קהל היעד שלכם הוא לא בני העשרה או חבר'ה צעירים במיוחד עדיין שווה לכם לבדוק את האפשרויות שלכם ולהתנסות בשיווק בה. הרשת החברתית הזו עשויה להפתיע אתכם. צריך לזכור שבשלב הזה הפרסום בסנאפצ'ט עוד לא תפס תאוצה, במיוחד לא בישראל. הרבה פעמים, במיוחד בדיגיטל, זה משתלם להיות חלוץ. סנאפצ'ט היא המלצה חמה.
רוצים מאמרים נוספים? השאירו כתובת דוא"ל ונשלח לכם מייל עם קישור בכל פעם שמאמר חדש מתפרסם.
אנחנו גם שונאים ספאם. לא נשלח יותר מאימייל אחד בשבוע.
המאמר נכתב על ידיי מערכת האתר קארדו. האתר cardo.co.il הינו זירת מסחר (Marketplace) שמובילה את תחום הדיגיטל בישראל. אנשי דיגיטל בכל התחומים מוזמנים להירשם באתר biz.cardo.co.il כספקי שירות בתחום.
מצאתם שגיאה במאמר? חושבים שיש לכם מה להוסיף? רוצים לפרסם אצלנו מאמר? כתבו לנו. קרדיט מובטח!
מומחי רשתות חברתיות במאגר קארדו...
קבוצת אנגורה מדיה (AskPavel)
KnowMe שיווק באינטרנט
אורנה לבנה חיפושית תקשורת
תוכן לעניין
צריכים קמפיין בפייסבוק? לינקדאין? סנאפצ'ט?
האתר קארדו מאפשר לכם להגיע לעשרות מפרסמים בלי לעשות טלפון אחד ובלי כל התחייבות. ספרו מעט על עצמכם ועל הצרכים הדיגיטליים של העסק שלכם. המערכת שלנו תמצא את המשווקים המתאימים לכם ביותר ותשלח אליהם את הפרטים שלכם. אותם משווקים יחזרו אליכם ויספרו לכם על עצמם ומה הם חושבים תהיה הדרך הטובה ביותר לשווק את עצמכם בדיגיטל. לכם נותר רק לקרוא את ההצעות שלהם, ללמוד מהן האפשרויות שעומדות בפניכם, להתרשם מהיכולות והדירוגים של המשווקים, וכמובן - לבחור ולהצליח.
קראו כאן איך קארדו עובד >>