המרקטפלייס הישראלי לשיווק ברשת
כל המומחים להקמת אתרים, מדיה חברתית, קידום אתרים ותוכן
שיעור 4 – מבנה אתר
גוגל נותנים ציונים על כל מיני דברים שלא הייתם מצפים להם. אחד מהדברים הוא מבנה של האתר.
זה עשוי להישמע מוזר בהתחלה. למה זה צריך להיות אכפת לגוגל מהעיצוב הגראפי של האתר שלי? אבל כשחושבים על זה נשמע דיי הגיוני. גוגל תמיד מצהירים שהם רוצים לתת בתוצאות החיפוש שלהם את האתרים שיספקו את חווית המשתמש הטובה ביותר למי שמגיע דרכם. אז סה"כ הגיוני מאוד שאם האתר בנוי נכון, מסודר ונוח לגלישה זה מעצים את חווית המשתמש לחיוב.
מעבר לכך שגוגל בוחנים בעצמם את מבנה האתר באופן טכני וקובעים לו ציון, גם הגולשים שמגיעים לאתר כלשהו, מלא בתוכן איכותי ככל שיהיה, אם הם לא מוצאים בו ידיים ורגליים הם כנראה יינטשו אותו דיי מהר. גוגל יודעים לעקוב אחרי הדברים הללו בהרבה צורות. ברוב רובם של האתרים מותקנים כליי אנליטיקה של גוגל ששולחים לגוגל סטטיסטיקה מסוגים שונים והמערכות האוטומטיות של גוגל יודעות להפיק מהנתונים האלה מסקנות לגבי איכות האתר וחווית המשתמש בו. כך שמבנה נכון של אתר בית יהיה גם הוא מהותי לדירוג האתר בגוגל.
להלן נפרט רשימה של נושאים שאנחנו מזמינים אתכם לבדוק אצלכם באתר. כל אחד מהנושאים יש לו השפעה על הדירוג של האתר בגוגל כאתר איכותי שמספק חווית משתמש טובה. אם אצלכם הדברים לוקים בחסר, זוהי הזדמנות להשתפר וכפועל יוצא גם לשפר מיקומים בתוצאות החיפוש של מנועי החיפוש.
התאמה לתצוגת מובייל (Responsiveness)
התאמת האתר למסכים של טלפונים ניידים פעם הייתה המלצה. היום זו חובה.
במשך שנים גוגל נותנת למעשה שני ציונים לכל אתר. האחד הוא ציון של איכות האתר מבחינת חווית משתמש על גבי מסך מחשב – כשבדרך כלל מדובר במסך רחב ונוח לצפייה. השני הוא ציון איכות האתר על גבי מכשיר נייד – טאבלט ובעיקר טלפון חכם.
במשך שנים גוגל נתנה משקל גדול יותר לתצוגה של האתר על גבי מסך המחשב, כאשר היא יצאה מנקודת הנחה (שהייתה נכונה לזמנה) שרוב האנשים גולשים באינטרנט באמצעות מחשב שולחני. לפני מספר שנים עם הצמיחה המהירה של הטלפונים החכמים והעובדה שרוב בני האדם עברו לגלישה באינטרנט באמצעות הטלפון הנייד גוגל שינתה את הגישה. כעת גוגל בוחנת, קודם כל, כיצד נראה האתר באמצעות מכשיר נייד והציון שהאתר מקבל על חווית הגלישה במכשיר נייד מקבל את המשקל המכריע לעומת ציון חווית המשתמש במחשב שולחני.
לכן, מיותר לציין. אתר הבית שלכם חייב להיות מותאם לתצוגה בטלפון נייד. לתכונה הזאת של התאמת האתר לגודל שונה של מסכים קוראים – ריספונסיביות מהמילה responsive, התצוגה מגיבה לגודל משתנה של המסך. אתם יכולים לפתוח דפדפן באתרים מקצועיים כמו YNET, פייסבוק ואחרים ולשחק עם גודל החלון (להגדיל ולהקטין את רוחב החלון), תוכלו לראות את הדברים על המסך משתנים בצורה שמשאירה אותם קריאה בלי להוסיף סרגליי גלילה.
אתם יכולים, כמובן, לבחון את תצוגת האתר שלכם בטלפון האישי ולוודא שהדברים קריאים ואין צורך לגלול את הדף לצדדים (למעלה ולמטה זה צפוי ותקין). אם אתם רוצים לראות איך גוגל "רואה" את האתר שלכם אתם מוזמנים לפתוח את האתר במחשב בדפדפן כרום וללחוץ על המקש F12. באחד מן הצדדים תיפתח מן חלונית שבה תהיה בצד צלמית (אייכון) של טלפון וטאבלט (צילום מסך להלן). לחיצה על הכפתור הזה תעביר את האתר שלכם ממצב תצוגה של מחשב למצב תצוגה של מסך נייד כפי שגוגל רואה אותו.
החץ האדום בתמונה מצביע על הכפתור שהופך את התצוגה במחשב לתצוגת מובייל.
אם האתר שלכם לא מותאם למובייל זה צריך להיות הראשון בסדר העדיפויות שלכם - התאמה למובייל או לבנות אתר חדש לחלוטין. הרבה פעמים זה אותו המאמץ. לפעמים זה יכול להגיע למצבים מגוחכים שבהם הצעת המחיר לבניית אתר חדש תהיה זולה בהרבה מהצעת המחיר להתאמת האתר הקיים למובייל.
שלושה קליקים לדף
יש כלל אצבע שאף אחד לא יכול לאשר את נכונותו אבל מעצבי אתרים רבים פועלים לפיו. הכלל אומר שלכל דף בעל חשיבות באתר צריך להגיע באמצעות שלושה קליקים של העכבר לכל היותר. הטענה היא שבאופן טבעי גולשים לא יודעים להגיע "עמוק" מזה בתוך אתר בחיפוש אחר תכנים ולכן גם גוגל "מניחה" שהדפים הללו בעלי משמעות פחותה ונותנת להם משקל נמוך יותר. כפי שאמרנו – אף אחד לא יכול לאשר או להכחיש את הכלל הזה.
אבל אנחנו אומרים, אם יש לכם דפים שנמצאים בעומק של ארבעה קליקים או יותר מדף הבית, חשבו לערוך את הדברים כך שהמשתמשים יגיעו אליהם בפחות קליקים. גם אם גוגל עצמה לא מתחשבת בדברים באופן שונה, עדיין, מבחינת שימושיות והנוחות למשתמש זה נכון ורצוי. ואם זה יעשה את הגולשים שלכם יותר שמחים תהיו בטוחים שמנגנוני הבינה המלאכותית של גוגל ידעו להבחין בכך ולתגמל את האתר שלכם בהעלאת הדירוג.
תפריטים
בני אדם תמיד מחפשים סדר בדברים. לא משנה כמה ערך תוכני יש באתר שלכם ולא משנה כמה אתם קולעים בדיוק לצרכים של הגולשים שמבקרים אצלכם באתר, אם אותם גולשים יחוו תסכול בדרך למציאת אותו מידע הם פשוט לא יישארו באתר וגוגל ידעו להסיק מכך שהאתר לא מספק חווית משתמש טובה.
גולשים שנכנסים לאתר שלכם מצפים למצוא שם תפריטים פשוטים לניווט והם בדרך כלל יחפשו אותם בראש הדף או בצידו. אלו סטנדרטים שנהוגים כמעט בכל האתרים באינטרנט וממש לא מומלץ לנסות ולפתח משהו מתוחכם שלא לומר מתחכם. ראינו לא מעט אתרים שיש להם גם תפריט בראש הדף וגם תפריט בצידו. לדעתנו זה מיותר ומבלבל ואפשר להימנע מכך, אבל מבחינת קידום האתר אין בכך פסול.
חשוב שהתפריט יהיה מבוסס טקסט. להוסיף אלמנטים גראפיים כגון צלמיות (אייכונים) זה נחמד ויפה אבל מנועי החיפוש יתייחסו בעיקר לטקסט שבתפריט.
התפריטים באתר עוזרים למשתמשים למצוא את התוכן שהם מחפשים בצורה קלה. ראינו כבר תפריטים שנפתחים לתת-תפריטים שנפתחים לתת-תת-תפריטים. זוכרים את כלל שלושת הקליקים? אם גם אצלכם יש תפריטים שכאלה כנראה שאתם צריכים לערוך מחדש את האתר. אנחנו עוד לא נתקלנו בצורך מוצדק לכל כך הרבה רמות בתפריט. כמעט תמיד יש דרך לארגן מחדש את הדברים בצורה לוגית והרבה יותר שטוחה.
מהירות האתר
כמו שנחזור ונאמר עוד רבות. גוגל מצהירים חזור והצהר שהשאיפה שלהם היא לתת לגולשים שמחפשים דרכם את האתרים שיספקו להם את חווית המשתמש הטובה ביותר. יש לגוגל הרבה דרכים למדוד ולדעת האם הגולשים באתר שלכם מרגישים אצלכם טוב.
אחד הפרמטרים שגוגל מחשיבה כגורם לשביעות רצון אצל הגולשים היא מהירות הגלישה. דיי סביר, סה"כ. אף אחד מאיתנו לא אוהב לשבת ולבהות בשעוני חול מסתובבים על המסך ולחכות שדברים ייטענו. לכן, כדאי לכם לבדוק את מהירות הטעינה של האתר שלכם.
את מהירות הטעינה של האתר שלכם אתם מוזמנים לבדוק בקישור הבא: https://developers.google.com/speed/pagespeed/insights/?hl=iw
העתיקו לתוך תיבת הטקסט את כתובת הדף המבוקש ולחצו על הכפתור- נתח.
המערכת של גוגל תעבוד קצת ובסוף התהליך תקבלו דף תוצאה עם ציון מספרי. שימו לב שיש בדף שני ציונים שונים. אחד למהירות הטעינה באמצעות מכשיר נייד והשני למהירות הטעינה באמצעות מחשב שולחני.
בתמונה החץ האדום מצביע על המקום בו ניתן להחליף את תוצאות הניתוח של גוגל מתצוגת מחשב נייד לתצוגת מחשב שולחני.
אם קיבלתם ציון לא משביע רצון אל תיפול רוחכם. זה אומר שיש הרבה מאוד מקום לשיפור וזה חדשות טובות. מכיוון שיחסית יש הרבה מה לעשות כדי לשפר מהירות טעינה של אתר סביר להניח שבמאמץ לא רב תוכלו לשפר את המיקומים שלכם בתוצאות החיפוש של גוגל. החדשות הפחות טובות הן שכנראה תיאלצו להיעזר במומחים. המומחים הללו ידעו איך לכווץ לכם את התכנים, במיוחד את תכני הוידאו והתמונות, ולעשות מה שנדרש בכדי שמהירות הגלישה תשתפר. אבל לפעמים לא תהיה ברירה ותצטרכו לעבור לשרתים גדולים ומהירים יותר, או במילים אחרות – לשלם יותר עבור תוכנית האחסון שלכם.
קישורים
קישורים פנימיים הם קישורים שמפנים מדפים באתר שלכם לדפים אחרים באתר שלכם. אלו קישורים חשובים מאוד ועוזרים בהעלאת דירוג האתר במידה והם נעשים בצורה שמשפרת את חווית הגלישה של המבקרים. אין טעם לקשר דפים בתוך האתר רק בשביל לנסות לקדם ביטויי חיפוש. גוגל ידעו לזהות האם הגולשים מוצאים את הקישור הפנימי מועיל או שהוא נועד רק למען קידום האתר. אנחנו עוד נרחיב על קישורים רבות בפרק שמדבר על בניית מערך קישורים באתר ואל האתר לשם קידום האתר .
מה שבטוח, גוגל לא רואה בעין יפה קישורים שבורים, ז"א קישורים שלא לוקחים את הגולש שהקליק עליהם לדף כלשהו. קישור שבור אחד או שניים באתר לא ישפיעו על הדירוג, אבל אם האתר שלכם מלא בקישורים שבורים (גם קישורים פנימיים וגם קישורים חיצוניים, ז"א שמפנים לדפים מחוץ לאתר שלכם) גוגל בהחלט עשויה להחליט שאתם לא עושים עבודה טובה מבחינת חווית משתמש ובהתאם להוריד לכם את הדירוג. אם האתר שלכם קטן אנחנו מציעים לכם לעבור על כל דפיי האתר ולבדוק בכל מקום את הקישורים ולראות שהם עובדים. אם האתר שלכם כבר גדול מידי לזה, אז יש כלים שיודעים לעשות את זה באופן אוטומטי, למשל: deadlinkchecker.com ורבים אחרים (חינמיים).
אבטחת אתר
גוגל נותנת משנה חשיבות לכל נושא אבטחת האתר. מבלי להיכנס לפרטים טכניים מסובכים נספר רק שעד לפני שנים מעטות רוב האתרים פעלו תחת פרוטוקול http שאיננו מאובטח. כך שרוב הכתובות שיכולנו להיפגש איתם באינטרנט נראו כך: http://www.some-website-name.co.il . האלטרנטיבה הייתה הפרוטוקול המאובטח שנקרא https . כך שאתר שאבטח את עצמו (או דפים מסוימים בתוך האתר, לדוגמה דף תשלום) כתובתו נראתה כך: https://www.some-website-name.co.il/payment , ז"א התחילה עם https ולא עם http . לעניין הזה היו משמעויות שונות, ראשית, כדי לאבטח את עצמו האתר היה צריך לשלם סכום כסף קטן כל שנה ולא לשכוח לחדש את התשלום כל שנה מחדש. כמו כן השימוש בפרוטוקול מאובטח גרם לכך שמהירות טעינת האתר הואטה במידת מה.
כאמור, זה היה בעבר. לפני שנים מעטות גוגל הכריזה שהיא נותנת קדימות משמעותית לאתרים מאובטחים. לכן כל נושא אבטחת האתר הפך להיות חיוני וכל אתר שרצה להישאר במרוץ היה חייב לעבור את התהליך ולאבטח את עצמו.
בדקו אם האתר שלכם מאובטח. פתחו את האתר שלכם בדפדפן ובדקו מהי הכתובת שבה הוא מוצג. בדרך כלל התחילית http או https מוסתרת בתיבת הכתובת. אולם בכל הדפדפנים יש חיווי ברור אם האתר מאובטח או לא. למשל, בדפדפן כרום אם האתר מאובטח תוצג לצד הכתובת צלמית של מנעול סגור (ראו בתמונה) וכך גם בדפדפן אדג' של מיקרוסופט Microsoft Edge)).
החץ האדום מצביע על האינדיקציה בדפדפן כרום של גוגל שהאתר מאובטח.
אפשר גם לעמוד על שורת הכתובת של האתר שלכם, לעשות העתק (copy) ואז הדבק (paste) לתוך מסמך וורד או טקסט. בתוך המסמך תקבלו את הכתובת המלאה יחד עם התחילית http או https. אם האתר שלכם עם תחילית http אנחנו ממליצים לכם ליצור קשר עם בונה אתרים בכדי להוסיף את האבטחה לאתר. מדובר בעניין דיי פשוט אבל בכל זאת מצריך קצת עבודה, שינוי של קישורים בתוך האתר ומחוץ לאתר לתחילית https ועוד.
כתובת האתר
יש כאלה שחושבים שכתובת האתר או מה שמכונה הדומיין (domain) שלו משנה משהו מהותי אצל גוגל ושאר מנועי החיפוש. (דומיין זהו כתובת האתר, למשל cardo.co.il או facebook.com).
האמת היא שאם יש איזושהי השפעה על הדירוג היא מזערית ובלתי מורגשת. לכן, אין טעם להשקיע בהחלפת שם דומיין. מה שכן, אם שם הדומיין של העסק הקטן שלכם מסתיים בסיומת .com והאתר שלכם בעברית ופונה לישראלים, בהחלט נמליץ לכם לשקול החלפת הדומיין לאותו שם בסיומת .co.il זהו לא מהלך שעושים בקלות ראש, במיוחד אם יש לכם וותק במנועי החיפוש ומבקרים שכבר מכירים אתכם בכתובת הישנה. אבל אם יש צורך אנשי מקצוע יודעים לעשות הפניות מתוחכמות בצורה כזאת שמי שיחפש אתכם בכתובת הישנה יגיע אל הכתובת החדשה וגם הדירוג שלכם במנועי החיפוש לא ייפגע.
כתובות הדפים
בניגוד לדומיין האתר שהוא כמעט חסר משמעות מבחינת קידום האתר, הכתובת של דפי האתר בהחלט משמעותית ויש לה תרומה גדולה לקידום האתר. נניח שלדנה מסטודיו לפילאטיס דנה יש דף באתר שלה שבו היא מציגה מאמר שעוסק ביתרונות הפילאטיס להקלה על כאבי גב. כתובת הדף יכולה להיות: www.studio-dana.co.il/articles/article23 או שכתובת הדף יכולה להיות: www.studio-dana.co.il/articles/יתרונות-הפילאטיס-להקלה-על-כאבי-גב . בהנחה שאחד מביטויי החיפוש שדנה רוצה לקדם הוא "פילאטיס להקלה על כאבי גב", הדף הזה בכתובתו השנייה יהיה יעיל עשרות מונים מאשר לו כתובת הדף הייתה article23 תחת ספריית articles. גוגל נותנת לכתובת חשיבות עליונה וגם מבחינת המשתמש יש יתרונות לא מועטים לכך שהוא יכול לנחש מכתובת הדף במה הדף עוסק.
החץ האדום מצביע על כתובת המאמר בה מוצגת בצורה קריאה כותרת המאמר.
בדקו אצלכם באתר את ה-URL של כל דפי התוכן וודאו שהכתובת מציגה בעברית כותרת מתאימה למאמר.
כפתורי שיתוף
רובנו ככולנו יודעים שכדאי לאפשר למבקרים באתר שלנו לשתף במדיה החברתית ובאימייל דברים שהם אהבו. לקבל המלצה של גולש בצורת שיתוף של דף בחשבון האישי שלו במדיה החברתית זוהי הדרך היעילה ביותר והזולה ביותר להפיץ את התכנים שלנו. אין צורך להסביר באיזו רמה של אמינות מתקבל תוכן ששותף על ידיי חבר (אמיתי) במדיה החברתית. לכן, מיותר לציין, כדאי שיהיו כפתורי שיתוף על כל דף שראוי לשיתוף באתר שלנו. בעיקר מאמרים ודפים בהם יש תוכן עם ערך. (דפים שאינם ראויים לשיתוף הם, למשל, דפי התנאים המשפטיים של האתר, דפי הצור קשר וכדומה.)
כפתורי השיתוף הם אותם כפתורים שאנחנו פוגשים במקומות רבים באינטרנט ולחיצה עליהם פותחת למשתמש אפשרות לעשות שיתוף של אותו דף במדיה החברתית הרצויה לו. מבחינה גראפית מקובל להוסיף את הכפתורים הללו במספר מקומות. יש כאלה שמוסיפים אותם בראש הדף. יש כאלה שמוסיפים אותם בסוף הדף. יש כאלה שמעדיפים אותם "צפים" על הדף. יש טיעונים בעד ונגד כל אחת מהאפשרויות הללו – אנחנו לא נכנסים לשיקולים האלה כאן כדי לא להתפזר.
החץ בצילום המסך מצביע על כפתורי השיתוף באתר
ישנן אפשרויות טכניות רבות להוסיף את הכפתורים האלה בצורה מאוד קלה. אבל בכל מקרה מדובר על להיכנס לקוד האתר ולשנות אותו. שוב, אם יש לכם ידע טכני ואתם מסוגלים לשנות דברים בתוכן האתר עצמו (בקוד ה-HTML) שלו, תוכלו למצוא מדריכים פשוטים ברשת כיצד לבצע זאת. אנחנו מניחים שלרובכם הגדול אין את הידע הזה ותאלצו להתקשר עם מומחה שיוסיף לכם את כפתורי השיתוף. מדובר בעבודה מאוד פשוטה שאיננה כרוכה בהוצאה משמעותית. התוצאה של הוספת כפתורי שיתוף היא סופר משמעותית. הזרמה של תנועה לאותם דפים מעלה את הדירוג של אותם הדפים באופן כמעט אוטומטי אצל גוגל וחבריו ואם תוכן הדף הוא באמת בעל ערך למבקרים והם ישהו בו זמן רב ויבצעו בו פעולות – דירוג הדף יעלה פלאים.
עברו על כל דפי האתר שלכם, במיוחד המאמרים, הסרטים וכל שאר הדפים עם התוכן האיכותי והנצפה ביותר. וודאו שיש לכם כפתורי שיתוף שמוצגים בצורה נוחה גם במסך מחשב וגם במסך של טלפון נייד. ערכו רשימה מסודרת של דפים שאתם חושבים שהם איכותיים ועשויים לספק תוכן בעל ערך להרבה מהלקוחות הפוטנציאליים שלכם ופנו לבונה אתרים כדי לראות כיצד ניתן להטמיע כפתורי שיתוף באתר באופן כללי ובאותם הדפים במיוחד.
כתובת דף ייחודית לכל דף ראוי לשיתוף
כבר דיברנו על כך שבכל דף צריכים להיות כפתורי שיתוף. צריך להבין שכפתורי שיתוף משתפים, למעשה, את ה- URL – אותה כתובת שנמצאת בתיבת ההקלדה בראש הדף שהיא הכתובת המזהה של הדף. פעמים רבות מסיבות שונות (שחלקן טובות ומיועדות לחוויית משתמש משופרת) התוכן של הדף משתנה אבל הכתובת לא משתנה. כך לדוגמה באתר של נדב מהסופר לחיות הבית יכול להיות דף שמוקדש למזון לכלבים שכתובתו היא: https://super-haiot-bait.co.il/store/list-of-dog-food בדף זה יכולה להיות מוצגת רשימה של מוצרי מזון שונים לכלבים כאשר לחיצה על כל אחד מהם מציגה את הפרטים אודות אותו מוצר בצורת חלון צף על גבי הדף. כך, המבקרים באתר יכולים לעבור על המוצרים אחד אחר השני ולקבל את הפרטים בצורה שאיננה מרעננת את הדף שלהם כל פעם מחדש, המשתמש שומר על המקום שבו הוא היה ברשימה במהלך התהליך. סך הכול חווית משתמש דיי מוצלחת. אולם החיסרון במקרה כזה הוא שאם המשתמש יראה מוצר מסוים שהוא ירצה לשתף במדיה החברתית או בכל צורה שהיא, מה שיקרה הוא שאותו משתמש ישתף, למעשה, את הדף שמציג את הרשימה, ולא כפי שהוא התכוון – לשתף את המוצר המסוים. מכיוון שמבחינה טכנית כתובת הדף לא משתנה בדפדפן - השיתוף הוא של דף הרשימה.
עברו על כל דפי האתר שלכם וודאו שלכל מקום שבו יכול להיות שהמבקרים שלכם עשויים לרצות לשתף את הדף יש כתובת ייחודית.
עץ הקבצים ושמות הספריות
אתר באינטרנט הוא, בסופו של דבר, אוסף של קבצים שיושבים על שרת. כמו במחשב הביתי שלנו הקבצים הללו יכולים להיות מסודרים בספריות. רצוי בספריות שתואמות את המבנה הבסיסי של האתר.
גם שמות הספריות הללו זוכים לתשומת הלב של מנועי החיפוש. לכן כדאי לתת לספריות שמות שמשלבים את ביטויי החיפוש המתאימים.
למשל, נניח שבאתר של נדב יש תפריט ובו יש פריט "מזון לחיות הבית" שפותח תפריט שבו הפריטים הבאים: "מזון לכלבים", "מזון לחתולים", "מזון לציפורים". עץ הקבצים המתאים יכול להיות:
הסופר-לחיות-של-נדב
     מזון-לחיות-הבית
        מזון-לכלבים
            מזון-לכלב-נוטרי-סורס
            מזון-לכלב-פילוג
            מזון-לכלב-דיבאק
        מזון-לחתולים
            מזון-לחתולים-סמס-פילד
            מזון-לחתולים-פט-נייצר
            מזון-לחתולים-פרו-צויס
        מזון-לציפורים
            מזון-לציפורים-תערובת-זרעוני-בר
            מזון-לציפורים-דייסת-האכלה
...
וכדומה.
זה עניין טיפה טכני להבין איך יושבים הקבצים שלכם על גביי השרת. אם כל מה שאתם רוצים לעשות זה לשנות את שמות הספריות (והקבצים) מבלי להזיז אותם ממקומם, יכול להיות שתוכלו לעשות זאת בעצמכם עם הדרכה קלה. אבל אם המצב הוא כזה שאתם צריכים להזיז קבצים ממקומם, ליצור ספריות חדשות וכדומה – יכול להיות שתצטרכו לפנות לעזרה של בוני אתרים. שוב, הבשורה הטובה היא שמדובר בדברים מאוד פשוטים וכנראה לא יעלו הרבה כסף. כמובן, אתם מוזמנים להגיע לבוני אתרים גם דרכנו בקארדו, לכתוב בצורה פשוטה מה אתם צריכים ומפתחי האתרים המקצועיים שרשומים בקארדו יחזרו אליכם בהצעות מחיר. תוכלו, לכל הפחות, לקבל מושג טוב על המחיר הסביר בשוק לסוג השינויים שאתם זקוקים.
הפרק הבא בקורס מדבר על לב ליבו של הקידום האורגני – פיתוח תוכן איכותי שייתן ערך מוסף למבקרים באתר >>
המאמר כאן נכתב כחלק מסדרת שיעורים להיכרות בסיסית עם תחום קידום האתרים האורגני
לקריאת כל הפרקים אתם מוזמנים להתחיל כאן: קידום אתרים בסיסי לעסק הקטן

© הקורס נכתב על ידיי מערכת האתר קארדו.
האתר cardo.co.il הינו זירת מסחר (Marketplace) המובילה את תחום השיווק הדיגיטלי בישראל.
מצאתם שגיאה בשיעור? חושבים שיש לכם מה להוסיף? כתבו לנו. קרדיט מובטח!