המרקטפלייס הישראלי לשיווק ברשת
כל המומחים להקמת אתרים, מדיה חברתית, קידום אתרים ותוכן
שיעור 5 – תוכן
התוכן הוא המלך. בגוגל תמיד הצהירו שהמטרה שלהם היא לספק לגולשים דרכם את האתרים שיתנו להם את חווית המשתמש הטובה ביותר. לכן, ההשקעה בתוכן היא אחת משתי הדרכים החשובות ביותר כדי לשפר מיקום בתוצאות החיפוש האורגניות בגוגל. (הדרך השנייה היא להוסיף קישורים חיצוניים לאתר).
כשמדברים על תוכן רוב האנשים מתייחסים בדרך כלל לתוכן טקסטואלי. אין כל ספק שתוכן טקסטואלי הוא, בשלב זה, התוכן החשוב ביותר מבחינת קידום אתרים. אבל האמת היא שגוגל מספיק מתוחכמים בכדי להתייחס גם לתוכן גראפי ועוד יותר מזה – לתוכן וידאו. גם לצורה הויזואלית של התוכן (פונטים, צבעים וכדומה) יש השפעה על דירוג הדף. לכן, אם בטעות חשבתם שכל מה שצריך זה כתיבה טובה ותו לא אתם עשויים ללמוד מספר דברים חדשים בשיעור כאן.
ראשית, נדבר על תוכן טקסטואלי. מטבע הדברים זהו התוכן בו לגוגל הכי נוח לדלות את המידע שמעניין אותה כדי לדעת למי מהגולשים להציג אותו. אין ספק שבסוג התוכן הזה יש להשקיע את מירב המאמצים.
תוכן טקסטואלי
נכון לעכשיו אין ספק שתוכן טקסטואלי הוא החשוב והמשפיע ביותר על קידום האתר. זהו המידע שהכי נוח למנועי חיפוש להבין ממנו במה האתר עוסק ואיזה גולש להפנות לאותו אתר. לכן, ההשקעה בתוכן הטקסטואלי חייבת להיות מקסימאלית. זה לא פשוט בכלל לפתח תכנים טקסטואליים שגם יספקו את המידע שאתם רוצים להעביר לגולשים שמבקרים אתכם, גם יעשו את זה בצורה איכותית מבחינת לשונית וגם ידעו איך לשלב את ביטויי החיפוש כך שגוגל "תרצה" להציף את התוכן הספציפי עבור אותם ביטויי חיפוש. זאת הסיבה שאם אתם מפקידים את קידום האתר בידיים של מקדם אתרים מקצועי חלק נכבד מתקציב הקידום מופנה לטובת תשלום לכותבים מקצועיים. אלו, בדרך כלל, לא רק אנשים שיודעים לכתוב בצורה טובה אלא גם כאלו שמתמצאים בפרטים טכניים שידועים ככאלה שעוזרים לקדם את המאמרים בגוגל וגם טורחים להתעדכן כל הזמן בחידושים שגוגל מדווחת עליהם מעת לעת.
כשמדברים על תכנים טקסטואליים שאלת אורך המאמרים תמיד צפה ועולה. הדעה הרווחת היא שעדיפים מאמרים ארוכים (למעלה מ-1,000 מילים) על פני מאמרים קצרים. כמו הרבה דברים בחיים – זה נכון ולא נכון. מצד אחד זה נכון כי אם גולש הגיע למאמר והקדיש זמן לקריאת 1,000 מילים ויותר גוגל תוכל להעריך שהמאמר עניין את הגולש וכנראה סיפק לו ערך. מצד שני, בימינו שאנשים קצרי רוח, במיוחד ברשת ובמיוחד צעירים, לא מעט מאמרים ארוכים שאינם מגיעים מספיק מהר לפואנטה זוכים ללחיצה מהירה של כפתור ה-"חזור" וגוגל תדע לסמן לעצמה שהגולש אפילו לא גלל את המאמר עד מחציתו. זאת תהיה אינדיקציה לגוגל לכך שהתוכן הוא לא איכותי. לכן, התשובה הנכונה היא שיש להתאים את אורך המאמר לסוג קהל היעד שאפשר לצפות לו. אם זה קהל צעיר וחסר מנוחה צריך לכתוב מאמרים מתומצתים יותר, סדר גודל של 500 מילים (אבל לא פחות מ-300) ולהשתדל למשוך את הגולש לגלילה משמעותית של הדף (למשל, באמצעות תמונות שישובצו בתוך הטקסט). אם מדובר בקהל שיודע להעריך עומק ופרטים אז אפשר לכתוב מאמרים בכל אורך שהוא, כל זמן שיש בהם ממש והם לא ארוכים רק כדי לשתול בהם שוב ושוב את ביטויי החיפוש.
ישנה סברה שכדאי להשתמש באותו כותב תוכן לכל המאמרים באתר כדי לקבל סוג של "קול" אחיד, כלומר, סגנון כתיבה אחיד לכל המאמרים. זה, כמובן, עניין של טעם אישי ואין לדבר השפעה על קידום האתר. למעשה, יכולים להיות לכם הרבה כותבים באתר, כל אחד עם הסגנון הייחודי לו, במיוחד אם מדובר בטקסטים שנכתבים על ידיי לקוחות או קולגות וכדומה.
למותר לציין שהטקסט עצמו הוא הדרך הכי הגיונית ופשוטה לרמוז לגוגל מהם ביטויי החיפוש שמתאימים לדף המאמר. השאלה המתבקשת היא כמה פעמים כדאי לשלב את ביטויי החיפוש בטקסט לאפקטיביות מרבית. אז גם כאן יש שתי אסכולות. יש את האסכולה שאומרת שאסור להגזים וצריך לשלב את ביטוי החיפוש (אחד או יותר) בטקסט באורך של 1,000 מילים בין שלוש לארבע פעמים. יש את האסכולה שאומרת שכל המרבה הרי זה משובח והם ממליצים לשלב את ביטויי החיפוש בין שש לשמונה פעמים בטקסט של 1,000 מילים ואפילו עשר פעמים לא נחשב אצלם לפשע נגד האנושות. אנחנו ראינו מאמרים מוצלחים ופחות מוצלחים של אנשי האסכולה הראשונה וגם ראינו מאמרים מוצלחים ופחות מוצלחים של אנשי האסכולה השנייה. בסופו של דבר, אין כאן חוקיות ברורה. מה גם שיש הרבה מאוד פרמטרים שמשפיעים על הדירוג של המאמר שכלל אינם קשורים למילות המפתח, כך שקשה מאוד למדוד את הביצועים של פיזור ביטויי החיפוש במאמר בנפרד מאותם אלמנטים.
אבל דבר אחד אפשר לומר בוודאות – המאמרים צריכים להיות קריאים עבור בני אדם ולא עבור גוגל, וביטויי החיפוש צריכים להיות משולבים באופן הכי טבעי ונכון מבחינה אנושית. מאמרים שכל מטרתם היא לגבב מילים כדי לשתול בהם ביטויי מפתח לא יצליחו לספק ערך לגולשים וגם אם יזכו לדירוג בינוני-גבוה בגוגל באופן מהיר הרי שלאורך זמן הדירוג שלהם ילך ויפחת. אז בשורה התחתונה, המאמרים שלכם צריכים לעמוד בשלושה קריטריונים מרכזיים: ראשית, לספק ערך למבקרים במאמר, שנית, להיות כתובים וערוכים בצורה לשונית טובה, שלישית, לשלב את ביטויי החיפוש באופן טבעי במאמר.
כמו כן, תנו קצת קרדיט לגוגל שעשתה משהו בשני עשוריי קיומה ובמיליארדים של דולרים שעברו תחת הידיים שלה. גוגל מסוגלת להבין משפטים בצורה לא רעה בכלל ומסוגלת מצוין להבין צירופי מילים, צורות ריבוי, מילים נרדפות, זכר-נקבה ועוד שלל תופעות לשוניות בעברית. ראינו מאמרים שהכותבים התאמצו בכל כוחם לתת את ביטויי החיפוש בשלל צורות נרדפות וזה ממש לא נדרש, מרגיש מלאכותי ומוזיל את איכות המאמר. למשל, עבור ביטוי החיפוש "מהו המקום הטוב ביותר לאכול המבורגר בפתח תקווה", גוגל יבינו מצוין שאפשר להחליף את המילה "מקום" במילה "מסעדה" ולקבל את הביטוי: "מהי המסעדה הטובה ביותר לאכול המבורגר בפתח תקווה". הם גם יבינו מצוין שזה ביטוי מקביל לביטוי: "מהי המסעדה הטובה ביותר להמבורגר בפתח תקווה" ואפילו יבינו שזה ביטוי מקביל לביטוי: "מסעדת המבורגרים בפתח תקווה". מאמר שינסה לשלב את שלל הצורות לעיל יהיה מבחינה תחבירית בהכרח מאמר מוזר, בלתי קריא והכי חשוב, יחטא למטרה המקורית שלו – לספר לגוגל במה הוא עוסק ואיזה ערך הוא יכול לספק לגולשים שמחפשים את הביטוי "מהו המקום הטוב ביותר לאכול המבורגר בפתח תקווה". אז התרכזו בכתיבה של מאמרים מעניינים ובעלי ערך וסמכו על גוגל שתדע להטות את ביטויי החיפוש שלכם לצורות הנכונות.
כמובן, עשו כל מה שמתבקש ממאמר שרוצה שיקראו אותו בני אנוש. אנשים אוהבים מאמרים ברורים עם סימני פיסוק כנדרש, עם חלוקה לפסקאות כשצריך ועם כותרות ביניים כשמתבקש. את כותרות הביניים כדאי להדגיש בצורה מסוימת ועקבית, זאת אומרת אם החלטתם שכותרת ביניים תהיה בצבע כחול עבה בגודל גופן 14, אז היו עקביים עם הדבר הזה לאורך כל המאמר. זה בהחלט יעזור לאלגוריתם של גוגל שמנתח את הטקסט שלכם להגיע למסקנה שמדובר בכותרת ביניים וגם לתת לה משקל קצת יותר גבוה משאר הטקסט. גוגל המליצו להשתמש בתגיות מיוחדות שקיימות ב-HTML שמשמשות לקביעת כותרות, אלו תגיות ה-H למיניהן: <h2>,…<h6> <h1> ,. זה בהחלט מקל על האלגוריתמים שלהם את החיים אבל זה לא מחויב המציאות. כמו שכבר ציינו לעיל, תנו קרדיט לגוגל שהיא תבין מהן כותרות הביניים גם אם לא תשתמשו בתגיות הסטנדרטיות. בשביל לא לסבך אתכם בפרטים טכניים אנחנו לא שולחים אתכם לבדוק איך מוגדר ב-HTML של האתר שלכם כותרות ביניים. אפשר להסתפק בכך שבמבט בדפדפן ניתן לראות שלכותרות יש צבע שונה או גודל פונט שונה או כל פרט ויזואלי אחר שמבחין אותן באופן מובהק.
פרט שעשוי להישמע שולי אבל הוא מאוד לא שולי הוא נושא הטיפוגרפיה במאמרי הטקסט. אנחנו מדברים על הגופן (הפונט), על גודל הגופן ועל צבע הגופן. בדקו שהמאמרים שלכם מופיעים בפונט שהוא נוח לקריאה, שגודל הטקסט לא קטן מידי לקריאה, לא במסך מחשב שולחני ולא במכשירים ניידים. כמובן, בדקו גם שהצבעים נוחים לקריאה, במיוחד אם המאמר הוא ארוך. אם אין מספיק קונטרסט בין צבע הטקסט לצבע הדף המבקרים יצטרכו להתאמץ לקרוא את המאמר, זאת חווית משתמש לא מוצלחת ותסמכו על גוגל שהם ידעו על זה והמאמרים המושקעים שלכם לא יזכו לתגמול לו הם ראויים על פרטים לא ענייניים לכאורה.
כמו כן, בדקו שאתם נותנים תכנים בהתאם לקהל היעד אליו אתם מכוונים. אם קהל היעד שלכם גם דובר שפות שונות שקלו לפתח תכנים ייעודיים עבורו בשפה שלו. תתפלאו כמה דוברי רוסית, ערבית ואמהרית עשויים להעריך את ההשקעה שלכם בפיתוח תכנים מותאמים או לכל הפחות בתרגום התכנים הקיימים.
למותר לציין שגוגל רואה בחומרה שכפול של תכנים, זאת אומרת לפרסם באתר שלכם תכנים טקסטואליים שהם לא מקוריים. צריך להיזהר בכך מאוד. גוגל מאוד מחמירה בעניין ו"מענישה" בצורה חריפה שקשה מאוד להתאושש ממנה. אז אם לרגע המחשבה של העתקת תכנים מאתרים אחרים חלפה במוחכם – ותרו עליה. שכרכם יצא בהפסדכם. אם יש לכם תכנים באתר שאתם חוששים שהם עשויים להיות לא מקוריים יש לכם דרך קלה לבדוק את הדברים באתר קופיסקייפ ( copyscape.com ). בתוך תיבת החיפוש באתר קופיסקייפ אתם יכולים לשים קישור לדף התוכן שאתם חוששים שהוא עשוי להתגלות כתוכן משוכפל ובמהרה תקבלו תשובה באשר למקוריות התוכן שלכם.
תוכן גראפי (תמונות סטאטיות)
תמונות מתאימות שמשובצות בדפים שלכם עוזרים לקידום האתרים ולו רק מעצם העובדה שתמונה מעניינת שמתאימה לנושא הדף גורמת למשתמש לעצור ולהתבונן בה במשך מספר שניות. גוגל יודעים למדוד את הזמנים הללו וכמובן שהם עוזרים למשתמש להישאר עוד כמה שניות בדף, עשויים לעזור לדף להינצל מנטישה מוקדמת של המבקרים – ושומרים על מה שנקרא bounce rate נמוך. מעבר לכך, כולנו מכירים את האמרה שגורסת שתמונה אחת שווה אלף מילים. השקעה בתמונות להמחשה או בתמונות שמעבירות אינפורמציה (מה שנקרא אינפוגרפיקה) מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם אצל הגולשים. גוגל יודעים לזהות תמונות מושקעות שכאלה ומעניקים להם דירוג שמצדיק את המאמץ ובנוסף לכך מכניסה את אותן למאגר התמונות של גוגל שמוצגות במנוע החיפוש לתמונות.
החץ האדום מצביע על הכפתור בו עוברים ממנוע חיפוש לאתרים למנוע חיפוש לתמונות.
כלל האצבע הוא לפחות תמונה אחת בכל דף טקסט. אז בדקו שכך הוא המצב גם באתר שלכם. אם יש לכם צורך בתמונות אפשר לרכוש תמונות באתרי סטוק . אך מבחינת קידום אתרים אפקטיבי התמונות הרצויות בדפי התוכן שלכם הן תמונות מקוריות שאתם צילמתם או עיבודים גראפיים מקוריים. גוגל יודעת להעריך תמונות מקוריות כמו שגוגל יודעת (ומחייבת) תוכן טקסטואלי מקורי. למותר לציין שאם אתם משתמשים בתמונות שהורדתם מהרשת אתם חייבים לשמור על זכויות יוצרים. אם לא תנהגו כך אז לא רק שהתמונות לא יהיו יעילות מבחינת קידום האתר אלא שאתם גם חושפים את עצמכם לתביעות משפטיות. אל תקלו בכך ראש. עדיף לשלם את העלות הלא מאוד יקרה של אתרי הסטוק ולהוריד תמונות איכותיות לשימוש באתר שלכם בהתאם לרישיון ובלי חשש לפגיעה בזכויות יוצרים.
אז אמרנו שכל תוכן טקסטואלי צריך לפחות תמונה אחת שתלווה אותו. כל זה טוב ויפה כאשר התמונות נמצאות והכול נראה מצוין. אבל אם יש לכם באתר עשרות, אולי מאות דפים, שאתם לא יכולים לבדוק אותם כל חודש ובחלק מהדפים הללו ישנן תמונות חסרות – זה כבר קידום אתרים שלילי. ראשית, באופן טכני, גוגל יודעים כבר מסריקת הדף האוטומטית שהם עושים שהתמונה חסרה. שנית, דפים בהם חסרה תמונה מעידים על חוסר תשומת לב או גרוע מכך – הזנחה, והגולשים מתייחסים אליהם בהתאם. גוגל יודעת להבין את הגולשים שמגיעים לדף ותגיב, בתורה, בדירוג מאכזב לדף גם אם התוכן עצמו עשוי להיות איכותי ובעל ערך.
ישנם כלים חינמיים רבים ברשת שמאפשרים לבדוק לעצמכם את האתר, גם לקישורים שבורים (קישורים לדפים שכבר לא קיימים) וגם לתמונות חסרות. כלי אחד לדוגמה נמצא כאן: אתר לבדיקת קישורים שבורים .
בכל מקום שבו חסרה תמונה צריך לבדוק מה השתבש ולפעול כדי לתקן. הכי טוב זה, כמובן, למצוא מדוע התמונה המקורית לא מופיעה ולדאוג שתופיע, או לחילופין, לשים תמונה אחרת. במידה ואין אפשרות לשים תמונה חלופית עדיף להוריד את התמונה מהתצוגה.
צריך לבדוק שהתמונות בדפים לא "שוקלות" הרבה. זה מתבטא בזמן טעינה למשתמש וזה משפיע על סדרה של פרמטרים אצל גוגל. לכן, צריך לוודא שהתמונות לא גדולות מידי מבחינת הרזולוציה, אין שום סיבה שתמונה שמוצגת למשתמש ברזולוציה מסוימת תוחזק על השרת ברזולוציה גבוהה יותר והמחשב של המשתמש יכווץ אותה לגודל המתאים. אלו עניינים טכניים מאוד פשוטים אבל אם מה שנכתב כאן לא ברור לכם בדיוק אז כנראה שתצטרכו להיעזר בשירותיהם של מקצוענים שמתמצאים בדברים שיעשו זאת עבורכם. זה לא צריך להיות יקר, במיוחד אם אין לכם יותר מכמה עשרות תמונות באתר. בנוסף לכך, צריך לבדוק שהתמונות נמצאות בפורמט מכווץ כלשהו כגון jpeg או משהו דומה. אם סיומות הקבצים של התמונות שלכם היא bmp או png כנראה שהתמונות יכולות להיות מכווצות משמעותית וזמן הטעינה שלהן במכשיר של המבקרים באתר שלכם עשוי לרדת פלאים. שוב, אם אתם מתמצאים בעניינים האלה או שיש מישהו שיראה לכם איך מכווצים את התמונות (עניין פשוט ביותר) אז מצוין, חסכתם כמה שקלים על עבודה של בונה אתרים. אבל אם אתם מרגישים שלא תסתדרו עם הדברים תצטרכו להתקשר עם מפתח אתרים שאמור לעשות את זה בעלות לא גבוהה.
כמובן, צריך להקפיד לשמור על שמות משמעותיים לקבצים וכבר כתבנו על כך בפרק 3 שעוסק בעניין מילות המפתח והמיקומים השונים בהם צריך לשבץ אותם .
ישנו עניין מאוד טכני שרלוונטי לתמונות שהן מקוריות לחלוטין ובעלות ערך שהוא מעבר להוספת קצת צבע לעמודי טקסט. אנחנו מתכוונים למה שנקרא מפות אתר ( sitemaps ). ניתן לקרוא על מפות אתר כאן . רק נאמר שמפות אתר הן קבצי טקסט טכניים שמציגים את מבנה הדפים באתר ועוזרים לזחלנים של גוגל לסייר באתר ולהגיע לכל הדפים והתכנים שבאתר. זה עניין לא מסובך בכלל אבל אין ספק שהרוב המוחלט של העסקים הקטנים לא מודע לו ואם לא עשו לאתר שלכם קידום באופן מקצועי סביר להניח שאין לכם כלל מפת אתר. מכל מקום, אם יש לכם מפת אתר כדאי להוסיף בה גם הפניה לתמונות המקוריות והאינפורמטיביות שיצרתם. גוגל, כידוע, היא גם מנוע חיפוש לתמונות. אם התמונות שלכם יצליחו להתמקם במקומות גבוהים בתוצאות חיפוש התמונות של גוגל זה ישפיע באופן משמעותי על הדירוג הכללי של האתר שלכם.
אין צורך להוסיף שהתמונות צריכות להיות מותאמות למכשירים ניידים. בדקו שכל התמונות שלכם ריספונסיביות, זאת אומרת מתאימות את הגודל שלהן לכל גודל של מסך ולכל אוריינטציה של מסך (זאת אומרת שהן נראות טוב במכשירים ניידים גם כאשר התצוגה היא לאורך וגם כאשר התצוגה היא לרוחב).
תוכן וידאו
אין ספק שתכנים ויזואליים ובעיקר וידאו יהפכו בעתיד להיות מרכזיים מאוד באסטרטגיה של קידום האתר. יש מחקרים על מחקרים שמציגים את האפקט של תכני גרפיקה ו-וידאו על קידום האתר וכולם מנבאים רק התחזקות של המגמה.
תכנים של וידאו הם כלי חזק מאוד ליצירת תנועה של גולשים אל האתר. מה שבתורו, כמובן, עשוי להעלות את הדירוג של האתר. בנוסף לכך, פעמים רבות גוגל מקדישה חלק מתוצאות החיפוש להצגה של סרטוני וידאו שמתאימים לתוצאת החיפוש.
החץ האדום מצביע על סרטונים שגוגל מציגה למשתמש מתוך אתרי אינטרנט. רווח אורגני טהור.
תכנים של וידאו מאוד מדידים על ידיי גוגל. אם שמתם סרטון של דקה גוגל יכולים לדעת בדיוק של שניות בכמה זמן מהסרטון הגולשים שלכם צפו. זאת הסיבה שגוגל מאוד נלהבים לדרג לפי תוכן וידאו. אבל את תוכן הוידאו עצמו עדיין קשה להם לנתח בצורה טובה ולקשר אותו לביטויי חיפוש שגולשים עשויים לחפש. כך שאם אתם טכנאי מזגנים והעליתם באתר שלכם סרטון הדרכה מעולה על הכנת המזגן לקראת הקיץ שזוכה לצפיות נלהבות – עדיין גוגל יסתמך על כל הטקסט שמסביב לסרטון כדי להשתכנע שמדובר בסרטון הדרכה על תחזוקת מזגן והכנתו לקראת הקיץ הישראלי בסגנון עשה זאת בעצמך.
בכל מקרה שיש סרטון בדף אם יש מלל בסרטון ולא רק מוסיקה אנחנו ממליצים לתמלל את הסרטון ולהוסיף את התמלול כחלק מהדף.
כמה מילים מבחינה טכנית. תוכן הוידאו שלכם צריך להיות בפורמטים של וידאו שמאפשרים צפייה בדפדפנים מתקדמים ובעיקר בדפדפנים של מכשירים ניידים. זה עניין קצת טכני ועבור רובכם המוחלט הוא כלל לא רלוונטי, אבל יש עדיין אתרים שבהם יש סרטים שנמצאים בפורמטים ישנים כמו, למשל, וידאו בטכנולוגיית פלאש (flash) שכלל לא נתמכת במכשירים ניידים וכמעט ולא נתמכת בדפדפנים מתקדמים. אם אתם מבינים בעניינים הטכניים הללו אתם יכולים להסתכל על קבצי הוידאו ולדעת מהסיומות שלהם אם הם מקודדים בפורמטים ישנים. אם אתם לא מבינים בעניינים האלה אפשר פשוט לנסות לנגן את הוידאו שנמצא באתר שלכם בטלפון נייד. אם זה ישן מידי זה כנראה לא יתנגן. מבחינת גוגל, סרטים שלא מתנגנים זוהי חווית משתמש גרועה וזה יגרע לכם מדירוג האתר בכלל ומדירוג הדף בפרט. אם יש לכם וידאו בפורמטים ישנים זה דיי פשוט להמיר אותם לפורמט חדש.
בנוסף לכך, וידאו זו מדיה מאוד "כבדה" זאת אומרת גם תופסת הרבה מקום על השרת וגם להזרים אותה לגולש באתר זה עניין איטי אם השרת לא חזק מספיק. לכן, אנחנו ממליצים להעלות את הסרטונים באתר שלכם ליו-טיוב או כל פלטפורמת וידאו גדולה אחרת כמו וימאו (Vimeo) ואחרות ויש דרך טכנית פשוטה להטמיע את הסרטים בתוך דפים באתר שלכם.
שימו לב לעניין הבא. כידוע, יו-טיוב שייכת לגוגל. לכן, אם הטמעתם בדף באתר שלכם את הסרטון שהעליתם ביו-טיוב זה רק הגיוני להניח שגוגל מדרגת את הדף גם לפי כמות הלייקים והדיסלייקים שיש לסרטון ביו-טיוב. זאת אומרת שדף שמוטמע בו סרטון שמקבל הרבה לייקים הדירוג שלו יעלה וההיפך.
ישנו פרט טכני נוסף שקשור לסרטון עצמו וההשפעה שלו על קידום האתר היא משנית אבל משמעותית. אנחנו מתכוונים לעניין כתוביות. בימינו אנשים צופים בסרטונים בסיטואציות שונות, חלקן חברתיות. זה יכול להיות במשרד ליד אנשים, יכול להיות ברכבת, בהרצאה ואפילו באמצע ישיבת עבודה. אותם אנשים לא יכולים וכמובן, לא רוצים, שהווידאו יתנגן עם האודיו. זאת אומרת, הם צופים בסרטונים בלי סאונד, בשקט מוחלט. עבור אותם אנשים אם הסרטון כולל מידע אודיו משמעותי והסרטון לא כולל כתוביות שמתמללות את הדוברים – הסרטונים כמעט חסרי ערך עבורם. ברוב המקרים הצופים פשוט יסגרו את הסרטון ויעברו הלאה, לדף אחר או גרוע מזה – לאתר אחר. גוגל יודעת למדוד את נתוני הצפייה הללו והיא תחשיב את חווית המשתמש כחסרה. לכן, כדאי מאוד להשקיע בסרטונים ולהוסיף להם כתוביות תמלול של הדוברים.
בעניין הזה חשוב להוסיף, כל הדפים שמשמיעים קול באופן אוטומטי (לפעמים זו קריינות אבל בדרך כלל זאת מוסיקה) צריך לנטרל באופן מידי. ההתנהגות הטבעית של גולשים שנמצאים בסיטואציה חברתית ונכנסים לדף שמתחיל להשמיע צלילים באופן שלא יזום על ידם תהיה לחיצה מהירה על כפתור "האחור" או סגירה אוטומטית של הדפדפן כדי להימנע ממבוכה. זוהי חווית משתמש שלילית ביותר וגוגל יודעים בקלות להבין מה התרחש ולדרג באופן לא אוהד את אותו הדף ואת אותו האתר. הימנעו מכך. אם יש לכם דפים שכאלה, דאגו לנטרל את הסאונד.
למעשה, ההתנהגות המקובלת כיום בהפעלה של סרטוני וידאו היא להתחיל לנגן אותם בלי סאונד ורק אם המשתמשים רוצים הם יכולים להגביר באופן יזום את הווליום.
נאמר עוד מילה בעניין התאמת הסרטונים לצפייה במובייל. אם זה אפשרי מבחינתכם התאימו את הסרטונים לתצוגה במכשיר נייד. למרות שצילום וידאו נכון הוא לרוחב, במכשירים ניידים התצוגה הנוחה יותר היא לאורך. אם יש לכם את האפשרות הטכנית להתאים את צורת הוידאו למסך המשתמש תרוויחו חווית משתמש משופרת שבתורה תתגמל אתכם בדירוג משופר במנועי החיפוש.
המלצתנו בעניין הסרטונים באתרכם להלן. עברו על כל דפי התוכן באתר שמציגים סרטונים ובדקו:
  • כל הסרטונים נמצאים – אין סרטון שחסר
  • כל הסרטונים מתנגנים בטלפון נייד
  • לצד כל סרטון מצורף תמליל טקסט של אותו סרטון או לפחות תקציר מתאים
  • כל סרטון ערוך עם כתוביות תמליל של הדוברים כך שניתן לצפות בו ללא קול
  • שקלו להעביר את ההתנהגות האוטומטית של הנגן להפעלה במצב ללא סאונד ורק לחיצה נוספת של המשתמשים תפעיל את האודיו
כותרות דפי התוכן
כתבנו על עניין כותרות דפי התוכן גם בפרק 3 אבל בכל זאת, בגלל הרלוונטיות המיוחדת לנושא התוכן נחזור אליו כאן.
יש טריידאוף בין איך שהכותרת נראית בתוצאות החיפוש של גוגל לבין הערך שגוגל יכולים להפיק מהכותרת כדי להבין במה התוכן בדף עוסק. נסביר. מצד אחד, כאשר אורך הכותרת אינו עולה על 60 עד 65 תווים (יש אומרים עד 75 תווים) הכותרת תוצג במלואה בתוצאות החיפוש של גוגל, וזה, כמובן, יראה מזמין יותר עבור הקורא שמקבל בצורה ברורה אינדיקציה האם תוצאת החיפוש הזו מתאימה לצרכים שלו ועשוי לבחור בה (ולהזרים תנועה לאתר) או לא לבחור בה ולא לפגוע בדירוג של הדף (עדיף שהוא לא יבחר להקליק על הדף שלנו ולצאת ממנו תוך שניות ספורות בהבנה שזה לא קולע למה שהוא או היא מחפשים, פרמטר שאצל גוגל נקרא bounce rate, ז"א אחוז האנשים שנכנסו ויצאו תוך זמן קצר מידי. אם זה קורה הרבה (לביטוי חיפוש מסוים) גוגל נותנת על המצבים האלה ניקוד שלילי לדף). מצד שני, אם כותרת המאמר היא ארוכה, אינפורמטיבית ומשלבת את מילות המפתח גוגל יכולה להבין טוב יותר על מה המאמר מדבר ואלו מילות מפתח רלוונטיות עבורו. אך אז הכותרת מוצגת בצורה חלקית לגולש וכך יש סיכון שהגולש לא יבין בדיוק על מה המאמר מדבר, יבחר לבדוק את הדברים על ידיי הקלקה על התוצאה בגוגל, יבין מהר מאוד שהמאמר לא נותן לו את התוכן לו הוא ציפה, יחזור מהר מידי לתוצאות החיפוש ויעלה את המדד (השלילי) של נטישת האתר (bounce rate) בגוגל, מה שיוביל להורדת הדירוג של הדף.
בהתחשב בטריידאוף הזה צריך להבין שכותרת הדף צריכה או יכולה להיות פשרה בין שתי האפשרויות. הכותרת יכולה להיות ארוכה ואינפורמטיבית יותר מ-65 תווים אך רצוי מאוד שהכותרת לא תהיה ארוכה מידי כך שרק קריאה מלאה שלה תאפשר הבנה במה המאמר עוסק. הכותרת צריכה להיות תמציתית וקולעת ככל האפשר. אין מה לעשות, לא סתם קופירייטרים מקבלים לא מעט כסף עבור השירותים שלהם. היכולת לתמצת מידע ולהעביר ערך בצורה קולעת היא מיומנות ולעיתים אמנות.
אם אתם מתעקשים שכותרת המאמר תהיה בין 60 ל-70 תווים כדי שבוודאות תופיע בשלמותה בתוצאות החיפוש אתם יכולים להוסיף כותרת משנה כדי להעביר את שאר האינפורמציה שנאלצתם להשמיט מהכותרת.
המלצתנו לגבי כותרות דפי התוכן שלכם להלן. עברו על כותרות המאמרים ובדקו שהן:
  • אינפורמטיביות וכוללות ביטויי חיפוש רלוונטיים
  • מתומצתות עד כמה שניתן – כותרת אינה פסקה
  • רצוי מאוד לעשות מאמץ ולהעביר את מהות המאמר ב-60 התווים הראשונים
  • רצוי שב-60 התווים הראשונים יופיעו ביטוי החיפוש עליו מתחרים
  • בדקו שכותרות המאמרים שלכם מופיעות גם בכתובת הדף (לדוג': https://mywebsite.co.il/article/מזון-הכלבים-הטוב-והבריא-בעולם)
מילה לסיום
כבר דיברנו על כך בפרקים קודמים ואין צורך לציין שכל דף תוכן צריך להיות מוצג בצורה נפרדת וצריך להטמיע בו כפתורי שיתוף. שיתוף של דפים במדיה הדיגיטלית יעשה לכם את הדירוג פלאים וגם יזרים לכם הרבה תנועה איכותית לאתר. שוב, כל דף תוכן בנפרד כדי שהגולשים יוכלו לשתף את המידע המדויק שהם רוצים להמליץ עליו.
תכנים איכותיים זה לא תמיד מספיק, או, לייתר דיוק, כמעט אף פעם זה לא מספיק. עכשיו צריך לדאוג שיהיו אתרים אחרים שיקשרו אל התכנים המוצלחים שכתבתם (קישורים חיצוניים) וגם צריך קצת לקשר את התכנים בינם לבין עצמם (קישורים פנימיים). על כך בפרק הבא: בניית מערך קישורים לאתר >>
המאמר כאן נכתב כחלק מסדרת שיעורים להיכרות בסיסית עם תחום קידום האתרים האורגני
לקריאת כל הפרקים אתם מוזמנים להתחיל כאן: קידום אתרים בסיסי לעסק הקטן

© הקורס נכתב על ידיי מערכת האתר קארדו.
האתר cardo.co.il הינו זירת מסחר (Marketplace) המובילה את תחום השיווק הדיגיטלי בישראל.
מצאתם שגיאה בשיעור? חושבים שיש לכם מה להוסיף? כתבו לנו. קרדיט מובטח!